בראש כל מינהל קהילתי עומדת הנהלה שמובילה את הארגון, מגבשת את החזון השכונתי, עוזרת ליישמו ואחראית לערב את התושבים בתהליכי קבלת ההחלטות.
ההנהלה מורכבת מחמישה עשר חברים, מתוכם:
תשעת נבחרי הציבור התושבים, שתפקידם חיוני ביותר בהובלת המינהל , נבחרים על ידי תושבי השכונה בבחירות דמוקרטיות שנערכות אחת לחמש שנים, כאשר הבחירות הקרובות ייערכו ב-22.12.2020 זוהי ההזדמנות הטובה ביותר עבור תושבי העיר לגלות מעורבות ישירה בקהילה, ולעזור להחליט איך ייראו החיים בשכונה בשנים הקרובות.
גורמים עירוניים מרכזים את מהלך הבחירות הרחב שמתנהל בכל המינהלים הקהילתיים בעיר, כאשר הובלת תהליך הבחירות בכל שכונה נעשית על ידי ועדה מקומית בלתי תלויה.
כל מינהל קהילתי יחולק לאזורי בחירה (עד תשעה אזורים), בהתאם להחלטת הועדה המקומית. כל תושב יוכל להתמודד ולהצביע רק באזור הבחירה בו הוא גר.
המינהל הקהילתי גינות העיר מחולק ל-5 אזורי בחירה, לכל אחד מהם מספר שונה של נציגים על פי החלטת הועדה המקומית.
סה"כ התושבים המתגוררים בתחומי המינהל
מדינות המוצא העיקריות של העולים הן ארצות הברית וצרפת
לעומת הממוצע העירוני – 33.57%.
המהווים 1.9% מכלל התלמידים בעיר ירושלים
ו-37.88% מתושבי השכונות מתגוררים בשכירות
מינהל קהילתי גינות העיר פועל לקידום ערכי הקהילתיות, המעורבות האזרחית והסולדריות החברתית, לשמירת צביונן האורבני הייחודי של שכונות גינות העיר ולמען קידום צביונם הפלורליסטי של המרחב הציבורי בשכונות ושל ירושלים בכלל. דפוס פעולתו של המינהל הקהילתי דוגל בערכי הדמוקרטיה ההשתתפותית ומבוסס על מעורבות תושבים מירבית בתחומי הקהילה והתכנון בשכונות המינהל השונות. כמו כן, המינהל מהווה מרכז פעילות שוקק בתחומי הפנאי, התרבות והקהילה המשרת את תושבי השכונות ואת כלל תושבי ירושלים.
למינהל שלושה מרכזים קהילתיים:
שכונות המינהל:
נבנתה על ידי גרמנים חברי כת הטמפלרים ב-1873, על קרקע שנרכשה בעמק רפאים, כקילומטר מדרום-מערב לירושלים של אותם ימים. בתקופת מלחמת העולם השנייה רבים מהטמפלרים תושבי המושבה הושמו בהסגר והוגלו לאוסטרליה, בשל אהדתם לגרמניה הנאצית. לאחר הקמת מדינת ישראל יושבו בתי המושבה בעולים חדשים.
היא שכונה באזור עמק רפאים, דרומית למושבה הגרמנית. השכונה נוסדה ב-1900 על ידי בני העדה היוונית-אורתודוקסית שחיפשו תחליף לדיור הצפוף ברובע הנוצרי בעיר העתיקה. עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 מצאו רוב תושבי המושבה מקלט במנזרי העיר העתיקה, ובתי השכונה אוכלוסו בעולים חדשים.
היא שכונה ותיקה בקרבת העיר העתיקה. השכונה הוקמה בשנת 1891 כחלק ממהלך היציאה מן החומות, ונקראת על שמו של מקימה – משה מונטיפיורי. השכונה ננטשה במלחמת העצמאות, ולאחריה יושבה מחדש על ידי עולים חדשים. לאחר איחוד שני חלקי ירושלים לאחר 1967 ומיקום השכונה בלב העיר החדשה, החליטה הממשלה על שינוי אופי השכונה והפיכתה לשכונת אמנים, אקדמאים וסופרים.
היא שכונה במרכז ירושלים שהוקמה בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, על אדמות בבעלותה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית שהוחכרו לחברת הכשרת היישוב בשנת 1922. החברה העסיקה את האדריכל ריכרד קאופמן, שיצר שכונת גנים בהשראת עיר הגנים האירופאית, ובהתאם לסגנון הבינלאומי שרווח באותה עת בארץ ישראל.
היא שכונה בלב ירושלים שהוקמה בשנות ה-20 של המאה ה-20, ואוכלסה בראשיתה בעיקר בידי תושבים ערבים-נוצרים. בשכונה נמצאים מוסדות חשובים כגון בית הנשיא, מעון ראש הממשלה, האקדמיה הלאומית למדעים ותיאטרון ירושלים.
(או גונן בשמה העברי הרשמי) היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים. לפי הגרסה הרווחת כיום, מקור השם הוא בצירוף "קאטו מונאסטירי" שפירושו ביוונית "סמוך למנזר", כאשר הכוונה היא למנזר סן סימון. בשלהי המאה ה-19, הכנסייה היוונית-אורתודוקסית החלה למכור את אדמות האזור לטובת הקמת שכונה ערבית.
היא שכונה במרכז העיר, הגובלת בשכונות רחביה, קטמון וטלביה. השכונה נוסדה ב-1926, וקרויה על שמו של הרב שמואל סלנט, שהיה רבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. מייסדי השכונה שאפו להקים שכונת גנים כמו רחביה הסמוכה, אך שתתנהל באורח חיים דתי.
ניות היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים, שהוקמה בשנת 1960. השכונה ממוקמת בסמוך לגבעת רם ולעמק המצלבה. היא בנויה ממבנים מוארכים דו-קומתיים, "בלוקים".
שם השכונה ניות נגזר מהמילה "נווה" ומוזכר שש פעמים בתנ"ך. בספר שמואל א' הוא מוזכר כחלק מהסמיכות "ניות ברמה", כפר שהיה ממוקם ככל הנראה מצפון לירושלים. השם הוצע על ידי פרופ' שלמה מורג אשר התגורר בשכונה שנים רבות.
באמצעות תהליך קהילתי בשכונות גינות העיר ביצענו מיפוי של המוקדים הקשים של אזורי הלכלוך, גללי הכלבים ועוד תופעות. כחלק מהתהליך נפגשנו בשטח עם גורמי התברואה, הגננות והפיקוח. גורמים אלו הצטרפו לקבוצות הווצאפ השכונתיות ונותנים מאז מענה יום יומי לתושבים. יחד אנו מעלים מפגעים ומבקשים לטפל במוקדים בעייתיים. בזכות השפה והקשר שנוצר כל הפניות נענות ומטופלות.
קבוצת פעילים בשם "חולמים על ספריה קהילתית" הגרים בשכונת ניות פעלו במשך שנים על מנת להקים ספרייה קהילתית אך נתקלו בקשיים לאורך הדרך. לאחרונה הקבוצה הצליחה במשימה להקמת הספרייה במימון הקרן לירושלים ובתמיכת המינהל הקהילתי. החלום התגשם, הספרייה היפיפייה פועלת ומתוחזקת על ידי הפעילים וביחד עם המינהל הקהילתי מותאמת לרצונות ולצרכי התושבים.
הגינה הקהילתית אור בזמנהוף מצויה על שטח של כ- 700 מ"ר במרכז העיר, בשכונת מחנה ישראל ההיסטורית. במשך עשרות שנים היה השטח מגרש גרוטאות ואשפה והיה מיועד ברובו לבניה. במהלך ציבורי נרחב שהובילו התושבים ובסיוע העירייה החל משנת 2009, השטח הוסב לשטח ציבורי פתוח. את הגינה מפעיל צוות של כ- 15 תושבי המקום, סטודנטים ומבוגרים. צוות הגינה נטע במקום בוסתן גדול (רימונים, זיתים, דובדבנים, שקדים, שזיפים), הקים סוכת גפנים, בנה טראסות לירקות וצמחי תבלין והקים חממה גדולה. במקום הותקנו ספריה ומתקן קומפוסט המשרתים את תושבי האזור. הגינה משמשת ריאה ירוקה ומקום בילוי וגם כמרכז חברתי ותרבותי עבור התושבים.
על הליך הבחירות במינהלים הקהילתיים מפקחות וועדות המורכבות מנציגי ציבור ועירייה, שתפקידן לקבל החלטות שונות הנוגעות לבחירות, ולהוות ועדות ערר במקרים של אי הסכמה מצד התושבים. לכל מינהל קהילתי קיימת ועדה מקומית המפקחת על הבחירות בו, לצד ועדת הבחירות המרכזית האחראית לכלל הליך הבחירות בעיר.
*האתר כתוב בלשון זכר אך מתייחס לכל המגדרים
*האתר בהרצה
עוצב ופותח ע"י
