רות אבנשטיין

מינהל: בקעה
אזור בחירה: בקעה
אודות המועמד/ת:


גם אמריקאית, וגם ירושלמית. עליתי ארצה בגפי מארה"ב לפני 30 שנה, אך ינקתי ירושלמיות מאימי שגדלה בבקעה (לפני ש"נחטפה" לארה"ב על ידי אבי). 

גם ילדתי 3 בנים וגם זכיתי ב- 2 בנות דרך נישואים. שלושת בני למדו/לומדים כולם ביסודי בבקעה. נשואה באושר ליונתן גושן-גוטשטיין, פרופסור לפסיכולוגיה.  

גם עיתונאית וגם מגייסת משאבים. לפרנסתי, אני מנהלת תקשורת וגיוס משאבים ב'מדרשת אדם', שנמצאת ביער ירושלים.

גם פצצת אנרגיה וגם אוהבת לקרוא בשקט. רוב הימים תמצאו אותי בסביבות שבע בבוקר מתרוצצת ברחבי השכונה, לאחר שחייה מרעננת של 2.5 קילומטר. אני קוראת עיתונים מכל הסוגים, ותמיד מעודכנת במה שקורה. 

גם אופטימית וגם מציאותית. מאמינה בשינוי—ובאנשים. ביחד נוכל לעשות הכל על מנת לשמר ולשפר את השכונה היפה והמיוחדת שלנו. תכלס, השכונה היא הבית.





עשייה חברתית:

עד היום, העדפתי לפעול מאחורי הקלעים. חברה בוועד המנהל של ארגון שותף, עמותה המשלבת בין ילדים, נוער ומתבגרים עם ובלי צרכים מיוחדים. חסידה גדולה של ההכלה. מתנדבת במרכז לבריאות לב האישה בהדסה עין כרם. יזמתי וארגנתי דיון בכנסת (בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי) כדי לקדם נושא זה. כיהנתי כחברה בוועד המנהל של 'קולך-ארגון לנשים דתיות פמיניסטיות'. השתתפתי בתוכנית "חממת מנמיכים חומות גזענות בירושלים". מזה שלוש שנים אני מחלקת מדי יום שישי חלות לאנשים שלא שפר גורלם.  אני רצה למינהל הקהילתי כי הגיע הזמן לנתב את כוחותי למסגרת פורמלית על מנת להוביל לשינויים גדולים יותר.



מהו המצע שלך – מה חשוב לך להוביל, לשנות, או לקדם במינהל בשנים הקרובות, ומדוע חשוב לך להיבחר?

מגיפת הקורונה לימדה אותנו שהשכונה היא הבית. עלינו לדאוג לחיצוניות שלה, אך גם ללב:  בדומה לפרויקט האמריקאי ,Adopt-a-Highway נוכל לגייס את דיירי השכונה לשמור על ניקיון הרחוב שלהם; ניתן מענה לסקרנות ילדינו ושאר התושבים על ידי ספרייה ניידת, בדומה ל'אוטו גלידה' של פעם; נקים רשת של ערבות לגיל הזהב: תמיכה בכל קשיש וקשישה על ידי השכנים מהבניין ומהרחוב שיסייעו בקניות או בקבלת תרופות, וגם בעזרה רגשית – ככל שניתן לתת. ולא נשכח את בני הנוער—להם נקים ועדת מתבגרים שתייצר ותנהל פרויקטים חברתיים לטובת השכונה ולטובתם.