נולדתי באנגליה, גדלתי בתל-אביב ורעננה והגעתי לירושלים בשנת 2000 על מנת ללמוד באוניברסיטה העברית. כאן – בין האוניברסיטה לשכונה שלנו – פגשתי את אשתי והקמנו משפחה. למעשה רוב הדברים הטובים שקרו לי – קרו לי כאן, בשכונה שלנו. השכונה הזו היא הרבה יותר מסתם מקום לגור בו. זו קהילה פעילה, תומכת ומגובשת עם מאפיינים יחודיים משלה ואני מתחייב לשמור על הייחודיות הנהדרת של השכונה שלנו.
עבדתי בתחום המדיני מעל עשור והתמחיתי במאבק בנסיונות לפגוע ולהחרים את מדינת ישראל (BDS). כיום ניתן למצוא אותי במרחק חמש דקות מהבית – באגף קשרי החוץ של האוניברסיטה העברית.
השכונה הזו היא הבית שלי. בינינו לבין עצמינו אנחנו קוראים לה 'הקיבוץ'. האופי הקהילתי של השכונה הזו הוא בעיני הישג עצום וחשוב לי לשמור עליו. אני רוצה לראות את השכונה נשארת מקום פתוח, פלורליסטי ותומך, עם מגוון אנושי רחב ומעניין. יש כמה נקודות שהייתי רוצה לשים עליהם דגש:
א. כחבר בוועדת הביטחון, כהורה וכתושב השכונה אני מודע היטב למצב הביטחוני המורכב שלנו. לשכונות קו-התפר יש בעיות ייחודיות המצריכים פתרונות ספציפיים.
ב. לטעמי יש צורך לייצר תשתיות בעבור שתי קבוצות גיל שלא מקבלות מספיק דגש ועניין בשכונה: תלמידי חטיבה/ תיכון והגיל השלישי, שעבורו יש פעילויות, אך הן אינן מתאימות לכולם ויש צורך להרחיב את מעגל המשתתפים בהן.
ג. הייתי שמח לראות את המנהל הקהילתי משמש כבית וגורם מתאם ומלכד לעוד מהפעילויות שבשכונה , הן כמבנה שניתן להשתמש בחללים השונים שלו והן כגורם אדמיניסטרטיבי ומארגן.
