בראש כל מינהל קהילתי עומדת הנהלה שמובילה את הארגון, מגבשת את החזון השכונתי, עוזרת ליישמו ואחראית לערב את התושבים בתהליכי קבלת ההחלטות.
ההנהלה מורכבת מחמישה עשר חברים, מתוכם:
תשעת נבחרי הציבור התושבים, שתפקידם חיוני ביותר בהובלת המינהל , נבחרים על ידי תושבי השכונה בבחירות דמוקרטיות שנערכות אחת לחמש שנים, כאשר הבחירות הקרובות ייערכו ב-22.12.20. זוהי ההזדמנות הטובה ביותר עבור תושבי העיר לגלות מעורבות ישירה בקהילה, ולעזור להחליט איך ייראו החיים בשכונה בשנים הקרובות.
גורמים עירוניים מרכזים את מהלך הבחירות הרחב שמתנהל בכל המינהלים הקהילתיים בעיר, כאשר הובלת תהליך הבחירות בכל שכונה נעשית על ידי ועדה מקומית בלתי תלויה.
כל מינהל קהילתי יחולק לאזורי בחירה (עד תשעה אזורים), בהתאם להחלטת הועדה המקומית. כל תושב יוכל להתמודד ולהצביע רק באזור הבחירה בו הוא גר.
המינהל הקהילתי בקעה מחולק ל-5 אזורי בחירה, בכל אחד מספר שונה של נציגים על פי החלטת הועדה המקומית.
כדי לדעת לאיזה אזור בחירה אתם משתייכים – תוכלו להזין את כתובת מגוריכם במפה החיה שלנו, ולקבל מיידית את התשובה.
סה"כ התושבים המתגוררים בתחומי המינהל
מדינות המוצא העיקריות הן ארצות הברית וצרפת
לעומת הממוצע העירוני – 33.57%
המהווים 1.4% מכלל התלמידים בעיר ירושלים.
34% מהתושבים בשכונה מתגוררים בשכירות.
מינהל קהילתי בקעה רבתי מתכלל קשת רחבה של נושאים המשפיעים על חיי התושבים, בשש שכונות המינהל- אבו תור, בקעה, מקור חיים, צפון תלפיות, תלפיות-ארנונה ושיכוני תלפיות- במטרה לקדם עם תושבי השכונות אורח חיים מיטבי ופעיל, תוך גילוי מנהיגות, אחריות ומעורבות קהילתית. לצד שירותי ספורט, פנאי, חינוך, וקיום אירועי תרבות, עוסק המינהל במגוון נושאים בתחומי התכנון האורבני, הביטחון, קליטת עליה, נוער ובינוי קהילה.
המינהל הקהילתי מקיים שיתוף פעולה הדוק עם גורמי העירייה לצד עמותות, ארגונים פרטיים, מוסדות להשכלה גבוהה וקהילות הפעילים במרחב.
בהובלת המינהל הקהילתי פועלות התארגנויות תושבים כמו פורומים אורבניים שכונתיים, קבוצות מתנדבים, קבוצות של משפחות צעירות, קבוצות העוסקות בפיתוח המרחב הציבורי ועוד.
שכונות המינהל:
שם השכונה מקורו בערבית, ומשמעותו "מישור". במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 הוקמה שכונת בקעה כאחת מהשכונות הערביות הבודדות בירושלים שהוקמו מחוץ לחומות העיר העתיקה. לאחר מלחמת העצמאות התיישבו בשכונה פליטים מהרובע היהודי, ונעשה ניסיון להעניק לשכונה שם עברי – גאולים. במשך שנים היוותה השכונה נקודה מרכזית בעיר בזכות תחנת הרכבת הבין-עירונית שהייתה פעילה מסוף המאה ה-19 ועד שנת 1998. כיום משמשת תחנת הרכבת הישנה כמתחם תרבותי שוקק, ולאורך פסי הרכבת בשכונה בנתה העירייה את פארק המסילה.
השכונה נוסדה בשנת 1931 על אדמה שרכשה חברת קרן העזרה. מקור שמה בתצפית שיש בה על נחל ארנון היוצא מרמת הרי מואב ונשפך לים המלח, בתחום ממלכת ירדן. לפי גרסה אחרת השכונה נקראה על שם הילדה הראשונה שנולדה בה, ארנונה לוריא, בתו של בן ציון לוריא תושב השכונה, שקרא את שמה על שם נחל ארנון הנשקף מחלון ביתו. במשך שנים הייתה ארנונה פרבר דרומי המבודד ממרכז ירושלים. בימי מלחמת העצמאות הייתה השכונה בקו החזית ואף פונתה למשך זמן קצר בתקופת המלחמה. עד מלחמת ששת הימים ב-1967 עבר לידה "הקו העירוני" – הגבול עם ירדן.
המתחם המכונה "צפון תלפיות" שוכן, כעולה משמו, צפונית לשכונה הוותיקה, לאורך קו הרכס המשתפל לנחל קדרון ושכונת אבו תור, בסמוך למנזר סנט קלר. הקרקע, בת כחמישים דונם, נקנתה מהטמפלרים ומכמה סוחרי קרקעות כבר ב-1921, אך בנייתה התקדמה בעצלתיים. בשנת 1936 עמדו בה שמונה בתים בלבד, ואז פסקה הבנייה לחלוטין. לאחר מלחמת ששת הימים חזרה השכונה להתפתח ולאכלס תושבים.
שיכוני תלפיות הם שיכונים שהוקמו עבור העולים שהתגוררו במעברת תלפיות. בשנות ה-50 התפתחה ממערב לתלפיות "מעברת תלפיות", שנועדה לספק דיור זמני לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. במעברה זו התגוררו כשמונת אלפים עולים בצפיפות נוראה ובתנאים קשים. במשך שנים ארוכות נבנו עבור העולים שיכונים, שנפרשו בין דרך חברון לדרך בית לחם.
שכונת מקור חיים הוקמה בשנת 1924 על ידי קרן קיימת לישראל, מדרום למושבה הגרמנית, וסמוך למסילת הברזל הישנה. היא נקראת על שם חיים כהן מחרקוב אשר מכספו נרכש חלק ניכר מקרקעותיה. במהלך השנים מאז קום המדינה, ובעיקר בשנים האחרונות, נהרסו רבים מבתי השכונה המקורית, ובמקומם נבנו בתים בעלי סגנון מודרני.
אַבּוּ תוֹר (בערבית: أبو ثور), הידועה גם בשם גִּבְעַת חֲנַנְיָה, היא שכונה מעורבת יהודית-ערבית השוכנת מדרום לעיר העתיקה. השכונה שוכנת במרומי גבעת אבו תור, שגובהה 777 מ' מעל פני הים. מצפון נשקפים העיר העתיקה וחומותיה, הר הבית והר ציון, ממזרח נשקפים שכונת סילוואן ונופי מדבר יהודה, ומדרום ארמון הנציב ותלפיות מזרח.
על הליך הבחירות במינהלים הקהילתיים מפקחות וועדות המורכבות מנציגי ציבור ועירייה, שתפקידן לקבל החלטות שונות הנוגעות לבחירות, ולהוות ועדות ערר במקרים של אי הסכמה מצד התושבים. לכל מינהל קהילתי קיימת ועדה מקומית המפקחת על הבחירות בו, לצד ועדת הבחירות המרכזית האחראית לכלל הליך הבחירות בעיר.
*האתר כתוב בלשון זכר אך מתייחס לכל המגדרים
*האתר בהרצה
עוצב ופותח ע"י